#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תקעב. שכ""מ שמכר כל נכסיו ועמד האם חוזר ומדוע? "	"לפי' הרשב""ם אם המעות קיימים חוזר שלכך שמרם שהיה בדעתו שאם יעמוד מחוליו יחזור בו <sup>שב</sup>, אם פרע בהם חובותיו ועמד אינו חוזר <sup>שג</sup> .<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>שב.  ופי' הרשב""א דהו""ל כזבין ולא אצטריכו ליה זוזי שחוזר.
<br>שג.  כתב הרשב""א שהר""י מיגש פי' שאם המעות בעין אינו חוזר דהו""ל כמשייר מטלטלים שאינו חוזר אבל פרעינהו בחובו לא שייר כלום וחוזר. וכתב הרשב""א שכל שאר המפרשים פי' כרשב""ם .</span>"	בבא בתרא קמט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תקעג. האם יכול להקנות 1) גר במתנת שכ""מ לגר 2) אגב קרקע שהודה שיש לו? "	"1) מבואר בגמ' שגר אינו יכול להקנות במתנת שכ""מ שכירושה שויוה רבנן. ברשב""ם מבואר דקאי על המקבל דקאמר דליתיה בירושה כגון רב מרי. והתוס' (ד""ה כל) כתבו שעל הנותן הקפידו שיהיה בירושה ולא על המקבל, ואם היו לגר בנים איתא במתנת שכ""מ אע""ג דהמקבל גר דליתיה בירושה <sup>שד</sup>.<br>2) כתבו התוס' (ד""ה ואי) שיכול להקנות אגב קרקע שהודה שיש לו.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>שד.  והרא""ש  (סי' כה)  הביא שהרי""ף כתב בשם רב האי גאון שדוקא ליורשו אין הגר יכול להקנות, אבל למי שאינו יורשו ואפילו לגר בעלמא יכול להקנות. והרא""ש חלק על דבריו.</span>"	בבא בתרא קמט. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תקעד. שכיב מרע שהודה מהו. 1) איך מדובר 2) מה הם צידי הספק<br>3) ומה נפשט? 	"1) לרשב""ם ולר""י (בתוד""ה שכיב מרע) מדובר בשכ""מ שאמר שדה ומעות הללו שבידי של פלוני הם, אע""פ שהיינו מוחזקים בנכסים הללו שאינם של אותו פלוני. וכתבו התוס' שעוד יש מפרשים שמיירי שהודה שיש לו פקדון ביד אחרים והקנהו לזה.<br>2) לרשב""ם האם נאמר שהוא אומר כן כדי שלא להשביע את בניו ואינה הודאה או שנאמר שכיון שהודה הודה. ולר""י האם<br>נאמר שקנה במתנת שכ""מ ואם עמד חוזר <sup>שה</sup> או שנאמר שקנה לגמרי במתנת בריא ואם עמד אינו חוזר <sup>שו</sup>. וליש מפרשים האם יכול להקנות את הפקדון באמירה בעלמא או לא, ויכלו להסתפק כן אף בבריא.<br>3) לרשב""ם דאמרינן שכיון שהודה הודה. ולר""י שקנה לגמרי ואם עמד אינו חוזר. וליש מפרשים שקונה באמירה בעלמא אף בבריא.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>שה.  כתב הרא""ש  (סי' כד)  שזה כל נכסיו .
<br>שו.  כתב הרא""ש דהודאת בעל דין כמאה עדים דמי.</span>"	בבא בתרא קמט. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תקעה. מדוע לא קיים רבא את דברי איסור מדין מצוה לקיים דברי המת?<br>(4) 	"תירצו התוס' (ד""ה דקא) בשם הר""ר יצחק ב""ר מאיר שאין אומרים מצוה לקיים דברי המת אלא במקום שאמר תנו.<br>ור""י תירץ שאין אומרים מצוה לקיים דברי המת אלא כשהדבר ביד שליש והושלש לו מתחילה לכך.<br>ור""ת תירץ שאין אומרים מצוה לקיים דברי המת אלא במי שישנו בירושה, ולכן לא היה שייך באיסור גיורא. ועוד היה אומר ר""י שאין אומרים מצוה לקיים דברי המת אלא באומר לו פה אל פה ורבא לא הלך לאיסור, וחזר בו ר""י."	בבא בתרא תוס' קמט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תקעו. נאמר במשנה בגיטין תנו מנה לפלוני ומת יתנו לאחר מיתה. ואמר רב עלה והוא שמונחין בקרן זוית. מדוע לא העמיד המשנה כשהושלש מתחילה לכך ומשום מצוה לקיים דברי המת? (4) 	"תירצו התוס' (ד""ה דקא):<br> שלא רצה להעמיד המשנה כשיטת יחיד - ר""מ ואע""ג דקיי""ל הכי.<br> כיון שהיה ראוי לינתן מחיים, ואין אומרים מצוה לקיים דברי המת בדבר ששייך להתקיים גם מחיים.<br> דרב לא ס""ל שמצוה לקיים דברי המת.<br> דלא משמע לרב להעמיד המשנה שהושלש מתחילה לכך, מדקתני תנו מנה לפלוני, ולא קתני תן מנה זה לפלוני דהוה משמע שהושלש מתחילה לכך."	בבא בתרא תוס' קמט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תקעט.במקום שנאמר במשנה 1) קרקע האם הוא דוקא קרקע ומדוע 2) כל שהוא האם הוא דוקא ומדוע? 	"1) שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחרים ושייר קרקע כל שהוא מתנתו קיימת. לרב ירמיה בר אבא ה""ה מטלטלים שגם בהם נתן השכ""מ דעתו שאם יעמוד מחוליו תתקיים המתנה והוא יתפרנס במה ששייר. לרב יוסף דוקא קרקע, דקרקע תנן.<br>הכותב כל נכסיו לעבדו יצא בן חורין, שייר קרקע כל שהוא לא יצא בן חורין. וה""ה מטלטלים מהטעמים שהתבארו בתשובה הקודמת. ואיידי דתנא רישא קרקע כל שהוא חייבת בפאה וכו' תנא הכא קרקע.<br>הכותב נכסיו לבניו וכתב לאשתו קרקע כל שהוא אבדה כתובתה. קרקע דוקא ופירש רשב""ם שעל קרקעות סמכה דעתה [ולעיל קלב,ב פירש שמטלטלי לא חשיבי לה[.<br>2) שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחרים ושייר קרקע כל שהוא מתנתו קיימת. לרב יהודה אמר רב ולרב ירמיה בר אבא כל שהוא לאו דוקא אלא כדי פרנסתו, שאם יעמוד מחוליו יתפרנס במה ששייר. לרב יוסף סגי בכל שהוא, דכל שהוא תנן.<br>הכותב כל נכסיו לעבדו יצא בן חורין, שייר קרקע כל שהוא לא יצא בן חורין. ובכל שהוא סגי מהטעמים שהתבארו בתשובה הקודמת.<br>לחכמים חמש רחלות גוזזות כל שהן חייבות בראשית הגז, ופירש רב מנה ופרס, דאיידי דקאמר ת""ק שיעורא רבה אמרו חכמים שיעורא זוטא.<br>קרקע כל שהוא חייבת בפאה, ופירש רשב""ם דפאת שדך כתיב כל שהוא. ובביכורים בחיטה כמבואר לעיל כז,ב. ולכתוב עליה פרוזבול מהטעמים שהתבארו בתשובה קא. ולהנות עמהם נכסים שאין בהם אחריות בכסף ובשטר ובחזקה וסגי בכל שהוא.<br>כתבו התוס'(ד""ה ואיידי) דהא דתנן תנור תחילתו ארבעה וסופו כל שהוא,ואמרינן מאי כל שהוא טפח איכא נמי למימר דאיידי דנקט שיעורא רבה נקט נמי שיעורא זוטא. עוד כתבו התוס' (ד""ה וכל) שבקידושין כו,א האריכו בדיני כל שהוא."	בבא בתרא קמט: - קנ: ותוס'		
